EHUD KEINAN

אהוד קינן נולד ברמת השרון בשנת 1947. עם סיום לימודיו בתיכון חדש בתל אביב, התגייס לנח"ל ב-1965, במסגרת גרעין של הנוער העובד והלומד, שיועד להשלמת קיבוץ נווה איתן. את השירות הצבאי סיים בשנת 1969 בדרגת סרן לאחר 4 שנות שירות, שבמהלכן השתתף בלחימה בגזרה הירדנית במלחמת ששת הימים. בשנת 1968 החל ללמוד בטכניון לקראת תואר ראשון בכימיה. במהלך הלימודים עבר לאוניברסיטת תל אביב ושם סיים את התואר בהצטיינות ב-1971. שנה לאחר מכן סיים תואר שני בכימיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהנחייתו של פרופסור ליאון זלקוב, בנושא בידוד ואפיון חומרי טבע ממקורות צמחיים. בשנת 1972 החל את השתלמותו לתואר דוקטור, בהנחייתו של פרופסור יהודה מזור במכון ויצמן למדע בנושא סינתזה של חומרי טבע ממשפחת הפרוסטגלנדינים. ההשתלמות נקטעה על ידי מלחמת יום הכיפורים, שבה השתתף בלחימה בחזית המצרית במשך 7 חודשים. לאחר שחזר מהשירות, השלים את לימודיו לתואר דוקטור בהנחייתו של פרופסור מזור, והפעם בנושא של תגובות כימיות ללא ממס. במסגרת עבודתו פיתח את הטכנולוגיה הידועה בעולם בשם "אוזונציה יבשה", באמצעותה ניתן לחמצן פחמימנים רוויים באופן סלקטיבי לכהלים שלישוניים. לאחר שסיים את הדוקטורט, בקיץ 1977, הצטרף כפוסט-דוקטורנט לקבוצת המחקר של פרופסור בארי טרוסט, באוניברסיטת ויסקונסין במדיסון. שם השתתף בהנחת היסודות לכימיה הסינתטית בקטליזה של פלדיום. בנוסף לכך, החל לחקור באופן עצמאי את השימושים הסינתטיים של אנזימים חדשים מבקטריות תרמופיליות, תוך שיתוף פעולה עם פוסט-דוקטורנט ישראלי, ד"ר רפאל למד.

בשנת 1981 חזר קינן עם משפחתו לישראל והצטרף כחוקר למחלקה לכימיה אורגנית במכון וייצמן למדע. קבוצת המחקר שלו עסקה בפיתוח שיטות סינתטיות חדשות, תוך שימוש בקטליזה של מתכות מעבר וכן באנזימים, שבודדו מבקטריות תרמופיליות. מחקרים אלו הובילו לסינתזה טוטלית של חמרים בעלי חשיבות ביולוגית, כגון תרופות, וחשיבות פיזיקלית, כגון גבישים נוזליים דיסקוטיים. במקביל לעבודתו המדעית, חזר קינן לשירות צבאי במילואים, התנדב לשרת כסגן מפקד פלוגת סיור של חטיבת שריון, סייע בשיקום הפלוגה, והשתתף במלחמת שלום הגליל ובפעולות קרביות נוספות.

בשנת 1987 עבר קינן עם קבוצת המחקר שלו לטכניון והמשיך במחקריו בתחומים של כימיה אורגנומתכתית וביוקטליזה. כדי לקדם את תוכניות המחקר שלו בתחום הנוגדנים הקטליטיים, יצא בשנת 1991, יחד עם 5 דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים מהטכניון, למכון המחקר ע"ש סקריפס (The Scripps Research Institute) בקליפורניה. במהלך שהות של 3 שנים בסן דייגו, הקים קינן מעבדת מחקר עצמאית, שעסקה בעיקר בנוגדנים קטליטיים. בשנת 1994 חזר לישראל והמשיך בניהול שתי קבוצות מחקר בטכניון ובסקריפס, שם כיהן כפרופסור נלווה במחלקה לביולוגיה מולקולרית ובמכון המחקר ע"ש סקאגס במשך 22 שנים עד לשנת 2013.

לאחר חזרתו לישראל, התמקד בעיקר בנושאי ביוקטליזה ובפיתוח תרופות. בנוסף למאמרים, פרסמה קבוצת המחקר שלו מספר רב של פטנטים, חלקם באו לידי ביטוי בהקמתן של שתי חברות הזנק. חברת וורדנט, אשר עסקה בפיתוח נוגדנים קטליטיים למטרות של השבחת זני צמחים חקלאיים, נאלצה לסיים את פעילותה לאחר מספר שנות פעילות עקב מהפך עולמי שחל בשוק החקלאות. חברת אקרו, המתמחה בפיתוח מכשירים לגילוי וזיהוי של חומרי נפץ, במסגרת המלחמה בטרור, היא חברה ציבורית, שבה מכהן קינן כדירקטור. בשנת 1997, על פי בקשתו של נשיא הטכניון, פרופסור זאב תדמור, הקים קינן את המכון למדע וטכנולוגיה בקטליזה (Institute of Catalysis Science and Technology, ICST) וכיהן כמנהלו הראשון. המכון, שבו השתתפו 32 חברי סגל מחמש פקולטות, גייס בשנות קיומו תרומות מעל 7 מיליון דולר, עשרות מליוני דולרים במענקי מחקר ופרסם מאות מאמרי מחקר ופטנטים.

בשנים 1995-1998, כאשר כיהן כסגן דיקן, ובעיקר בשנים 2003-2005, כאשר כיהן כדיקן הפקולטה לכימיה בטכניון, עסק בקידום תחומי המחקר והוראת הכימיה בטכניון, בגיוס חברי סגל צעירים לטכניון, בבניית מעבדות והקמת מסלולי לימוד חדשים לתארים חדשים בשיתוף פעולה עם הפקולטות לביולוגיה ולהנדסת חומרים. מעבר לכל אלו, יזם קינן ועודד פעילויות ארציות ובינלאומיות לקידומה של הכימיה, במיוחד בקרב הדור הצעיר. הוא יזם והקים את תכנית ארכימדס, אשר מאתר תלמידי תיכון מחוננים מכל הארץ, במיוחד משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, ומעניק להם לימודים אקדמיים במשך כל 3 השנים של בית הספר התיכון. תלמידים אלו מגיעים לדרגה של כמחצית התואר הראשון בכימיה עם סיום בית הספר התיכון, וחלקם אף משתתף במחקר פעיל בתקופת לימודיהם. בתקופת כהונתו כדיקן הפקולטה לכימיה, ובמיוחד לאחר מכן בתקופת כהונתו כנשיא החברה הישראלית לכימיה, קידם גם את הכימיאדה, האולימפיאדה הארצית לכימיה, לפרויקט המקיף כל שנה כ-6,000 תלמידי תיכון מכל הארץ, ומנוהל על ידי הפקולטה לכימיה בטכניון. מאז שנת 2005 מתחרות נבחרות ישראליות באופן קבוע באולימפיאדות הבינלאומיות לכימיה, וכל שנה הן חוזרות מהתחרויות הבינלאומיות עטורות פרסים ומדליות.

בשנת 2005 הקים עמותה בינלאומית שלא למטרות רווח, בשם: International Forum of Bio-Inspired Engineering, IFBIE. העמותה רשומה בבוסטון, ארצות הברית. בנוסף לקינן, המכהן כנשיא העמותה, מכהנים במועצת המנהלים שלה פרופסור ג'ורג' וויטסיידס מאוניברסיטת הרווארד ופרופסור סמואל סטופ מאוניברסיטת נורתווסטרן. מטרתה העיקרית של העמותה לקיים כנסים מדעיים בינלאומיים בנושאי התפר שבין מדעי החיים וביולוגיה לבין מקצועות ההנדסה והמדעים המדויקים.

אהוד קינן מכהן כיו"ר ועדת מקצוע הכימיה במשרד החינוך. הוא מפרסם בעיתונות מאמרי דעה, העוסקים בחינוך למדעים, בהם הוא מבקר את שיטות לימודי המדעים על ידי משרד החינוך ומתריע מפני ההתדרדרות המתמשכת של לימודי המדעים, והכימיה בפרט, במדינת ישראל‏. כמו כן מביע קינן עמדה נחרצת בעד העצמאות של האקדמיה בישראל ונגד התערבות בשיקוליה‏. לאחרונה, פרסם מספר מאמרי דעה שבהם התנגד לייצוא הגז הטבעי ואף כתב חוות דעת בנושא לבית המשפט העליון לקראת דיוניו בענין החלטת הממשלה בנושא.

אהוד קינן מתגורר בתמרת ונשוי לחנה קינן, פסיכולוגית במקצועה. להם 6 ילדים ו-8 נכדים.